תחומי התמחות
שלום בית
לעיתים זוגות הולכים לטיפול שלא מניב שום תוצאה. ברוב יאושם הם מתחילים בהליכים משפטיים האחד כנגד משנהו, ואז צץ עניין שלום הבית; ותתפלאו, לפעמים דווקא מורא ההליכים, בצירוף עורכי דין מנוסים בתחום, יכול להביא לבני זוג שלום בית יציב ובר קיימא.
אני עצמי הייתי נוכח בתיקי גירושין ורכוש שהחלו בקול תרועה של זעם, כעס וטינה, אם לא שנאה, ונגמרו בסופו של דבר בשלום בית אמיתי ובמשפחות שמחזיקות מעמד לזמן רב.
לפעמים הטראומה מעוררת...לחיוב
אם אתם מצויים בהליכי גירושין, רכוש, מזונות וכו', ולא מעוניינים בפירוק המשפחה, הרי שתביעה לשלום בית בבית הדין הרבני עשויה במקרים מסוימים להשכין שלום במשפחה על כל המשתמע מכך.
משמורת והחזקת ילדים
נושא המשמורת הנו נושא 'חם' ו 'סוער' היום, לאור ביטול חזקת הגיל הרך, אותה חזקה שהשאירה בעבר את המשמורת הבלעדית באופן אוטומטי אצל האימהות, ולאור הטרנד שנוהג בבתי המשפט בדבר משמורת משותפת.
נושא המשמורת והחזקת הילדים גורם להתדיינויות רבות בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים, לעיתים מסיבות שאינן קשורות דווקא בטובת הילדים, כגון גובה המזונות, ובמקרים מסוימים מעורבים בהם הליכים של קביעת מסוגלות הורית, שהנם הליכים קשים, מורכבים ומסובכים עד מאוד.
קיים לי ניסיון רב בתיקי משמורת והחזקת ילדים.
מזונות אישה
מזונות אישה הנו נושא מורכב ותלוי במקום מגורי האישה, היותה עובדת או אינה עובדת, התנהגות הבעל כלפיה והתנהגותה היא.
לא כל אישה זכאית למזונות, והדבר תלוי בכל מקרה ומקרה.
מזונות אישה ידונו בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם הבעל הקדים את האישה וכרך את מזונות האישה לתביעת גירושין כנה בבית הדין הרבני, או שהאישה הגישה תביעת מזונות לבית הדין הרבני מיוזמתה (שם עשויים להיות לה יתרונות אחרים...)
הנני מופיע בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים בין היתר בתביעות מזונות אישה, וצברתי ניסיון רב בתחום זה.
תיקי הגירה
אחד מהנושאים הקשים ביותר בתחום דיני המשפחה, נפשית גם לעורכי הדין שעוסקים בתחום, הנו תחום ההגירה.
כאשר הורה המחזיק בילדים מבקש להגר לחו"ל, הדבר תמיד מקפח את ההורה שנשאר בארץ, ואשר עתיד לראות ממועד ההגירה את ילדיו במינונים קטנים בהרבה.
כתובה
כתובה הנה אותו מסמך שהחתן הנרגש והנדיב חותם עליו במועד הקידושין, וממש לפני החופה. הבעיה היא שרבים לא יודעים כי מסמך זה הנו מסמך מחייב לכל דבר ועניין, אם וכאשר בית הדין הרבני יחליט כי הבעל הוא זה שאחראי בהתנהגותו לפירוק הנישואין.
לעומת זאת, אישה שבהתנהגותה גרמה לפירוק הנישואין, כגון אישה מורדת, אינה זכאית לכתובתה.
במהלך עבודתי, נתקלתי במקרים רבים בהם בעלים שילמו כתובות לנשותיהם אפילו בסכומים של מיליון ₪!
מכל האמור לעיל, בעל ואישה המבקשים להתגרש זה מזו, צריכים להיות ערים לנושא הכתובה, ולהבין כי המדובר במסמך מחייב עם השלכות כלכליות.
הנני מופיע בבתי הדין הרבניים ומייצג שם מזה שנים ארוכות בעלי דין בגירושין ובכל הכרוך להם., ולרבות בתביעות כתובה.
מזונות ילדים
מזונות ילדים הנו נושא שידון תמיד בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם הייתה הסכמה של שני הצדדים שהתיק ידון בבית הדין הרבני.
את נושא מזונות הילדים לא ניתן לכרוך לתביעת גירושין בבית הדין הרבני.
למזונות הקטינים יש פרמטרים ברורים כגון: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, החזקת מדור, חינוך, שמרטפות והוצאות חינוך חריגות, שבית המשפט רואה בהם כמזונות הכרחיים לקטינים.
בתי המשפט גם פוסקים במרבית המקרים מזונות מינימאליים על פי החוק, כדי לאפשר לקטין או לקטינה מחייה סבירה.
תיקי רכוש
רכוש המשפחה הנו מושא לתביעות רבות. פעמים רבות הרכוש המשפחתי אינו רשום על שם שני בני הזוג, אלא רק על שם אחד מהם, או אפילו על שם צדדים שלישיים, דבר שלמרבה הצער פותח פתח לסכסוכים קשים.
הרכוש המשפחתי כולל את כל רכוש הצדדים שהושג במהלך הנישואין (או החיים המשותפים כאשר המדובר בידועים בציבור) ובמאמץ משותף, ולרבות נכסי הנדל"ן, נכסי דניידי (מיטלטלין ומכוניות), כספים, חסכונות, ני"ע, קרנות השתלמות, פנסיה, ביטוחי מנהלים, עסקים משפחתיים, חברות משפחתיות וכו'.
תיקי רכוש יכולים להתנהל גם בין הורים לילדים, ואף בין בני משפחה אחרים לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה.
תיקי הרוכש כוללים תביעות איזון משאבים, שמירת זכויות, פירוק שיתוף, עיקול רכוש וצווי מניעה לגבי רכוש.
צברתי ניסיון רב בניהול תיקי הרכוש, וכן במימוש בפועל של פסקי הדין שניתנים על ידי בית המשפט, כגון מכירת נכסים, העברות נכסים בין בעל ואישה ובין הורים לילדים, העברות מניות בין בני משפחה וכו'.
נוטריון - הסכמי ממון טרם נישואין וצוואות
כנוטריון, יש לי את הסמכות לאשר הסכם ממון לפני נישואין (במקום פנייה של בני הזוג לבית המשפט לצורך אישורו) וכן להחתים לקוחות על צוואות נוטריוניות (מייתר את הצורך בעדים לצוואה).
גירושין
גירושין הנו האקט הסופי שמסיים את סטטוס הנישואין.
אני שומע אנשים שחיו כידועים בציבור ונפרדו, משתמשים בטעות בכל הקשור לעניינם במונח "גירושין"; אז זהו, ידועים בציבור אינם מתגרשים, אלא הם נפרדים...למרות אולי שזה 'מרגיש להם' כמו גירושין.
בעניין גירושין יש להפריד בין גירושין בבית הדין הרבני, שם מתגרשים שני בני זוג יהודים, לעומת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה, הנקראים "התרת נישואין", בין בני זוג מעורבים, או לא יהודים בכלל.
כן חשוב להפריד בין גירושין בבית הדין הרבני בין שני יהודים שנישאו זה לזו כדת משה ישראל (ברבנות), שאז הגירושין נקראים גיטין, לבין גירושין בבית הדין הרבני בין שני יהודים שנשאו בנישואין אזרחיים (למשל, בפראג), ואז מדובר בסוג של התרת נישואין או ביטול הנישואין על ידי בית הדין. שני תהליכים שונים לגמרי !
גירושין, במיוחד בבית הדין הרבני, זו אסטרטגיה לשמה, ואת בית הדין הרבני צריך להכיר היטב לפני שעורך דין לוקח את האחריות להופיע שם.
הנני מופיע בבתי הדין הרבניים ומייצג שם מזה שנים ארוכות בעלי דין בגירושין ובכל הכרוך להם.
אני מייצג במשך שנים גם בתביעות והליכי התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.
הסדרי ראיה
כמו נושא המשמורת, גם נושא הסדרי ראיה גורם להתדיינויות רבות, גם הוא אינו תמיד קשור בטובת הילדים, ועיתים מעורבת בו סחטנות הנוגעת לנושאים אחרים כגון רכוש או מזונות.
חשוב להבין כי כל הורה שאינו משמורן על הקטינים, זכאי להסדרי ראייתם, וכי מניעת הסדרי ראיה הנה עבירה על החוק.
קיים לי ניסיון רב בתיקי הסדרי ראיה על גווניהם השונים.
משרד הפנים
זוגות מעורבים המבקשים לחיות יחדיו בישראל, אמורים לעבור תהליך מדורג במשרד הפנים, שנמשך כ 5 שנים לפחות, עד שבן הזוג/בת הזוג הלא יהודי/יה מקבלים אזרחות (תעודת זהות כחולה).
עד לקבלת האזרחות הנכספת, על הלא יהודי לעבור דרגות של אשרת שהיה מסוג ב/1, לאחר מכן ב/2 ,וכשלב אחרון דרגה של א/5.
משרד הפנים רואה עצמו חופשי לפסול קשר נישואין כזה או אחר, מטעמי כנות הקשר, החלטה שהדרך לתקפה היא בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים באזור המגורים של העותר/ת.
בתחום זה צברתי ניסיון רב של שנים ארוכות, ואם אתם רואים עצמכם מקופחים מהחלטה כזו או אחרת של משרד הפנים בעניין ביטול אשרות שהיה וכו', נא פנו אליי....
מכירת נכסים
מתוקף ניסיוני, אני עוסק באופן שוטף גם במכירת דירות, בתים, מגרשים, בתי עסק וחנויות.